SapienisM

למה לעזוב את מי שאתה אוהב? אני מחפש תשובות ב"קרא לי בשמך" – הסרט והספר – וב"גן העדן האבוד" של מילטון. בין קיץ של תשוקה לגירוש מגן עדן, אני מנסה להבין למה נשמות תאומות מוותרות על גן העדן שלהן, ואם החופש והידע שווים את המחיר.

העולם של "קרא לי בשמך" מתקיים בבועה חלומית, כמעט בלי הקשר פוליטי או אישי. הכותב מחפש רמזים למה שמתרחש מחוץ לפריים – מאיידס ועד הפוליטיקה האיטלקית וההיסטוריה של בני המשפחה – ומגלה כמה מעט אנחנו באמת יודעים על חייהם "האמיתיים" של אליו ואוליבר מעבר לשישה שבועות הקיץ.

מה הייתם מרגישים אם הייתם מקבלים מייל שמודיע שנמחקתם מזיכרונו של מישהו, ושאין עוד טעם לפנות אליו? האם הייתם מוחקים אותו בחזרה? מתוך השאלה הזאת נולדו ג'ואל וקלם של "שמש נצחית בראש צלול" – סרט שחופר בכאב, בזיכרון, באהבה ובבחירה בין סליחה לשכחה.

מעטים העקרונות רבי-העוצמה והמועדים לפורענות כמו עיקרון ההגדרה העצמית: הוא יכול לקרוע מדינות לגזרים ולהקים אחרות במקומן, להצית מלחמות ולסייע להביא שלום. מאה שנה אחרי וילסון, אוריאל אבולוף בוחן מהן השאלות הקשות שהוא מציב, עד כמה השפיע בפועל, ואיך נכון לעצב את עיקרון ההגדרה העצמית במאה הקרובה.

ביום הולדתו האחד־עשר של נבו, מסע בעקבות שמו: ממשה על סף הארץ המובטחת לשירת רחל, מן התקווה שלא התממשה אל התקווה שאנחנו מעניקים לאחרים.

סרטו של היינס מ‑2015, "קרול", מציג אהבה כנגד כל הסיכויים – אבל האם האהבה הזו עיוורת, או דווקא פוקחת עיניים? במקום ביקורת קולנוע רגילה, אוריאל ושירלי משוחחים על הסרט, על קרול ותרז, על כן ולא, על פסיביות ואומץ, ועל מה בעצם אנחנו רואים כשאנחנו מתאהבים.

האם המוזיקה היא המראה שלנו? אוריאל מבקר אצל אחותו רחל והתינוקת אגם, ומגלה דרך Twin Peaks, ז׳ולי קרוז ושיחה על "אני עצמי" איך טעם מוזיקלי נוצר בין אהבה, בחירה וכל מה שביניהן.

במלחמה בין המינים, הקורבן העיקרי הוא האנושיות שלנו. מ״חובב חתולים״ לסארטר ולפליטווד מק: על סקס, הונאה עצמית והאומץ לבחור — ולפגוש אדם אחר.

ניצחונות ברקזיט וטראמפ הם העין העצלה של סופה מושלמת: פופוליזם קיומי, פחדים שבטיים וחוזה חברתי נסדק. מה קורה כשהכמיהה לחופש מתנגשת בצורך להשתייך לעם?

אותו צרור מוטות — הפאשיו — מופיע בסמלי הפשיזם ובסמלי הדמוקרטיה. מה הדמיון הזה מגלה על הליברליזם, ומה בין חירות כשליטה לחופש כבחירה?

אנו נוטים לכנות מנהיגים ואידאולוגיות "בלתי-רציונליים", אבל אם נרצה להבין את כוח המשיכה שלהם ואת משבר הליברליזם המערבי, עלינו להקשיב לרציונל הסובייקטיבי של בני האדם. המאמר בוחן את ייחודו של המין האנושי דרך המודעות למוות, הצימאון למשמעות והבניית נצח סִמלי בפוליטיקה המודרנית.

עזבתי את ירושלים ואת ישראל כבר בעבר, אבל הפעם זה כאב יותר דווקא כי זה היה קל יותר. בין בועת המלחמה בארץ לבועת הרציונליות במערב, ישראל, דאעש והמערב מתנגשים בפחדים קיומיים ובשאלות על משמעות, חירות ולמה בכלל להתקיים כעם וכחברה.