בריונות: למה היא עובדת? איך אפשר להילחם בה?
לציון שבוע המאבק בבריונות, אני מעלה כאן את הטקסט של הרצאה קצרה שהכנתי לאחרונה עבור יוזמת Scholas של הוותיקן.
אתה מכוער וטיפש, כל מה שאתה עושה רקוב. זו הסיבה שאף אחד לא אוהב אותך, ואף אחד אפילו לא מחבב אותך. אתה חושב שיש לך חברים. אין לך. כולם משקרים לך בפנים המכוערות שלך. אתה כלום.
איך אתה מרגיש? האם פגעתי בך, אפילו קצת? אולי כן — ועל כך אני מצטער. אבל למה שאתה תיפגע בגלל המילים שלי? חשוב על זה — אין בזה שום היגיון. אתה לא מכיר אותי, ואני לא מכיר אותך. אפילו לא הסתכלתי עליך — למעשה, אם הסתכלתי על דבר כלשהו, זה היה על עדשה; ואם הסתכלתי על מישהו, למעשה הסתכלתי על ההשתקפות שלי ואמרתי לעצמי את מילות השנאה האלה.
ובכל זאת, ייתכן שזה פגע בך. ולא רק משום שבאותו רגע קצרצר כמעט שלא חשבת, אלא רק הרגשת; גם משום שאולי היו בחייך רגעים שבהם חשבת על עצמך דברים שליליים. אולי לא חמורים כל כך, אולי לא לעיתים קרובות — כך אני מקווה לפחות. אבל פחדים כאלה, ספקות עמוקים לגבי הערך שלנו, תמיד אורבים ומניחים את התשתית לבריונים, הרסניים עוד יותר כשהם יכולים לטעון שהם באמת מכירים אותנו.
מה שבריון יודע לעשות יותר מכול הוא לגעת ישירות בפחדים ובחוסר הביטחון האלה. בריונים חשים בחולשות האלה, בפגיעוּת שלנו, ותוקפים. אנחנו יודעים מדוע. בריונים רוצים לשלוט באחרים בגלל חוסר הביטחון שלהם עצמם — לגבי עצמם ולגבי העולם. הם שואבים כוח מהחלשת אחרים. העולם, מבחינתם, הוא משחק סכום אפס של מנצחים ומפסידים, של טורפים ונטרפים: או שתצוד, או שיצודו אותך. האם גם אנחנו מרגישים וחושבים לפעמים כך? האם תחושת הערך העצמי שלנו תלויה יותר באנשים שבקושי, אם בכלל, מכירים אותנו באמת, מאשר בעצמנו? אם כן, אולי לא צריך להתפלא יותר מדי מכך שבריונים מצליחים לפגוע בנו.
נניח שנהפוך את המטבע.
אתה יפה וחכם, כל מה שאתה עושה נפלא. זו הסיבה שכולם מחבבים אותך, ואפילו אוהבים אותך, וזו הסיבה שיש לך כל כך הרבה חברים. אתה הטוב מכולם.
האם זה נשמע הגיוני יותר? זה לא אמור להישמע כך. אני עדיין לא יודע עליך דבר. ובכל זאת, אם תאמין לכל אותם אנשים רבים שמפזרים בעולם מילות עידוד נעימות כאלה, גם כאן אתה סולל את הדרך לבריונים.
בריונות היא אישית — ופוליטית. יש פוליטיקאים, יש מנהיגים רבי־עוצמה, שהם בריונים, ברשת ומחוצה לה. האם עליי לנקוב בשמותיהם? נדמה לי שאתה מכיר אותם, שמעת את נאומי השנאה שלהם, ראית כיצד הם מזהים את נקודות התורפה של יריביהם הפוליטיים — שאותם הם רואים כאויבים — ואז נועצים בהם את שיניהם הרטוריות החדות ונושכים עד זוב דם.
בריונות יכולה להיות מבעיתה, אבל אנחנו יכולים ללמוד להיות אמיצים, ללמוד על הצדדים האפלים יותר של נפש האדם, כדי שנוכל להבין — וגם להגשים בחיינו — את הטוב ביותר שבנו. זו משימתו של הקורס המקוון החדש, HOPE, שפיתחנו לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון. זהו מסע אל תוך האנושיות הייחודית שלנו — אל טבע האדם, הזהות והאותנטיות, החירות וההתבוננות, האושר והאימה, יצירת המשמעות, האמת והאמון, המוסר, האלוהים והדת, הניכור והאהבה, ולבסוף — התקווה. הצטרפו אלינו למסע הזה. הקורס חינמי ופתוח לכולם, ואינו דורש ידע מוקדם. בואו איתנו וגלו את האנושיות שלנו. נתראה ב-HOPE…
תגובות